במהלך הלימודים בשנקר, הרבה אנשים מתעניינים-" נו, אז מה בעצם את לומדת?"
יש מקרים שהתשובות הן קלות. קורס בבגדי ים. הלבשה תחתונה. ג'ינס. שמלות ערב.
במקרה כזה השיחות בדרך כלל מסתיימות ב"וואלה... מגניב". (אם זאת שיחה עם חברים קצת יותר טובים הם גם יגידו "נו תראי משהו! מה.... אין לך תמונה באייפון?!")
אין ספק שבסימסטר האחרון התשובה לשאלה הזאת הייתה קצת יותר מאתגרת.
"אני עושה קורס בביוממטיקה"
"מה?"
"ביוממטיקה"
"מה?"
"ביו"
"אה.... מה... זה?"
ואז אני מוצאת את עצמי מנסה להסביר בכמה מילים..."זה בעצם... כש... מהטבע.... לבגד..." בשלב הזה חוט המחשבה שלהם בדרך כלל נקטע מאיזו הודעת ווטסאפ אקראית ואני יכולה לשחרר אנחת רווחה. העיקר שאני הבנתי! נראה לי...
אז עכשיו, אחרי שהקורס באמת נגמר, הגיע הזמן להסביר לעולם מה זה בעצם ביוממטיקה ואיך זה הופך להיות בגד.
לשם הקדמה, הכל מתחיל בכך שהטבע שסובב אותנו מלא בעקרונות. עקרונות אבולוציוניים שהתפתחו יחד עם ההרים, האוקינוסים, העצים, הנהרות, החיות הגדולות, הקטנות, המעופפות, היבשתיות והימיות. הכל כדי לאפשר לכולם לחיות בעולם הזה ע"פ איזשהו סדר שמוביל אותם. איזושהי תועלת. גורם מניע. ויש הרבה עקרונות כאלה. יש מה שמייחד תמנונים, ויש מה שמייחד ציפורים, ויש מה שמייחד נחשים. ויש 14 סטודנטים. אז כל אחד הגריל עקרון שונה מהטבע שעל פיו הוא אמור לעצב בגד.
העיקרון שאני קיבלתי הוא עיקרון ההכבדה. או באנגלית- The handicap principle
"ומה.... מה זה אומר...?" אתם ודאי שואלים את עצמכם.
אז אני אספר.
עיקרון ההכבדה מתבטא אצל בעלי חיים בכך שיש משהו פיזי או התנהגותי שכביכול מכביד על אורח חייהם אך הם בכל זאת ממשיכים לעשות אותו. ולמה הם ממשיכים לעשות אותו? מכיוון שהוא חייב, אבל חייב! להביא להם תועלת באיזושהי צורה.
הדוגמה המוכרת ביותר לעיקרון ההכבדה היא אצל טווסים.
במשך שנה שלמה הם גוררים אחריהם זנב נוצות ענקי באורך 2 מטרים. הם לא יכולים לעוף בגללו, הם איטיים וקל יותר לתפוס אותם. אז למה יש להם אותו? כדי שבעונת החיזור הקצרצרה הם יוכלו לפרוס את נוצות הזנב שלהם במלוא הדרם מול הנקבות ולהגיד להם בטווסית מדוברת: "תראי! אף אחד לא הצליח לזלול אותי במשך שנה למרות הזנב הענק הזה! אה- הא! אני הכי חזק!" ואז, כדרך הטבע, מי שיש לו יותר גדול מנצח.
בתהליך העיצובי היינו אמורים להפנים את העיקרון ולעצב לפיו. בניגוד לכל מה שלמדנו עד כה כמעצבי אופנה צעירים, בקורס הזה ההשראה אינה ויזואלית אלא עקרונית. ההשראה היא תפיסת עולם.
במהלך המחקר על עיקרון ההכבדה, התחלתי בהתמקדות על ציפורי גן עדן, היצור הזה פשוט מטריף, ואתם חייבים, אבל חייבים! לצפות בהם בלינק הבא:
ציפורי גן העדן נמצאות ביערות עבותים ומבודדים בפפואה ניו גינאה. בחרתי להתמקד ב Superb bird of paradise.
זאת שהופכת לסמיילי שחור פלורסנטי ענקי ומרקד (אמרתי לכם שאתם חייבים לראות את הקליפ כבר?)
בהרבה מקרים ציפורי גן העדן משתמשות בעיקרון ההכבדה כדי להבליט את הצוואר ולמסגר את איזור הפנים שלהן. כמובן שזה גובה מהם הרבה אנרגייה ומאמצים, אבל היי! עשה הכל כדי להרשים את הבחורה שלך חבוב!!
משם הגעתי לאנשי השבטים בפפואה שמשתמשים באותם אלמנטים שהם ראו אצל ציפורי גן העדן ותוך כדי התקשטות מכבידה מיישמים את אותם כללים בדיוק.
מצאתי את אותה תופעה בתרבות שגם קצת יותר מוכרת לנו. אצל ראפרים (גם אצל ערסים, אם תרצו).
מוכנים לאמביוולנטיות המקסימה של שרשראות זהב?
מצד אחד.... לצאת מהבית עם 15 קילו זהב מסביב לצוואר זה מסוכן. כי זהב זה יקר. ועלולים לשדוד אותך. מצד שני... ככל שתלך עם שרשראות זהב אקסטרווגנטיות יותר, כך תתפס ע"י החברה כיותר קשוח. יותר משוגע. יותר חזק. ואף אחד לא ירצה להתעסק איתך.
מכאן בעצם הגעתי לנושא שלי,להשראה, שהיא אקסטרווגנזה בתור כוח, והביטוי שלה בשרשראות אקסטרימיות.
מבחינה עיצובית בקורס הזה לא היינו אמורים לעצב קולקציה או מערכת לבוש, אלא פריטים שידגימו את העיקרון.
הפריט הראשון הוא פארקה (מעיל גשם) אקסטרווגטי, והוא מגיע מהעולם הספורטיבי וההיפ הופי. שילבתי לכל אורכו שרשרת פרווה (סינטטית) ענקית וכמובן שהוא בצבעוניות עזה שלא ניתן להתעלם ממנה.
הפריט השני הוא שמלת ערב אשר האלמנט המרכזי שבה הוא קשר שרשרת סלטי שעשיתי לו Blow up ובעצם הגדלתי אותו עד כדי כך שהוא הפיס שמחזיק את השמלה כולה. השמלה עשויה מחתיכה אחת בלבד של 15 מטר בד במצטבר ולכן מרכז הכובד שלה הוא השרשרת המוגדלת.
לסיכום, אלו שני הדגמים הסופיים שתפרתי על הדוגמניות ההורסות והמהממות- שלי וסופי. לראות את הדגמים עליהן עשה לי ממש כיף, ושתיהן היו יפהפיות ונהדרות.
אז חברה... מקווה שתפסתם את העיקרון, וכמובן שנהנתם כמוני :)
XOXO
יש מקרים שהתשובות הן קלות. קורס בבגדי ים. הלבשה תחתונה. ג'ינס. שמלות ערב.
במקרה כזה השיחות בדרך כלל מסתיימות ב"וואלה... מגניב". (אם זאת שיחה עם חברים קצת יותר טובים הם גם יגידו "נו תראי משהו! מה.... אין לך תמונה באייפון?!")
אין ספק שבסימסטר האחרון התשובה לשאלה הזאת הייתה קצת יותר מאתגרת.
"אני עושה קורס בביוממטיקה"
"מה?"
"ביוממטיקה"
"מה?"
"ביו"
"אה.... מה... זה?"
ואז אני מוצאת את עצמי מנסה להסביר בכמה מילים..."זה בעצם... כש... מהטבע.... לבגד..." בשלב הזה חוט המחשבה שלהם בדרך כלל נקטע מאיזו הודעת ווטסאפ אקראית ואני יכולה לשחרר אנחת רווחה. העיקר שאני הבנתי! נראה לי...
אז עכשיו, אחרי שהקורס באמת נגמר, הגיע הזמן להסביר לעולם מה זה בעצם ביוממטיקה ואיך זה הופך להיות בגד.
לשם הקדמה, הכל מתחיל בכך שהטבע שסובב אותנו מלא בעקרונות. עקרונות אבולוציוניים שהתפתחו יחד עם ההרים, האוקינוסים, העצים, הנהרות, החיות הגדולות, הקטנות, המעופפות, היבשתיות והימיות. הכל כדי לאפשר לכולם לחיות בעולם הזה ע"פ איזשהו סדר שמוביל אותם. איזושהי תועלת. גורם מניע. ויש הרבה עקרונות כאלה. יש מה שמייחד תמנונים, ויש מה שמייחד ציפורים, ויש מה שמייחד נחשים. ויש 14 סטודנטים. אז כל אחד הגריל עקרון שונה מהטבע שעל פיו הוא אמור לעצב בגד.
העיקרון שאני קיבלתי הוא עיקרון ההכבדה. או באנגלית- The handicap principle
"ומה.... מה זה אומר...?" אתם ודאי שואלים את עצמכם.
אז אני אספר.
עיקרון ההכבדה מתבטא אצל בעלי חיים בכך שיש משהו פיזי או התנהגותי שכביכול מכביד על אורח חייהם אך הם בכל זאת ממשיכים לעשות אותו. ולמה הם ממשיכים לעשות אותו? מכיוון שהוא חייב, אבל חייב! להביא להם תועלת באיזושהי צורה.
הדוגמה המוכרת ביותר לעיקרון ההכבדה היא אצל טווסים.
במשך שנה שלמה הם גוררים אחריהם זנב נוצות ענקי באורך 2 מטרים. הם לא יכולים לעוף בגללו, הם איטיים וקל יותר לתפוס אותם. אז למה יש להם אותו? כדי שבעונת החיזור הקצרצרה הם יוכלו לפרוס את נוצות הזנב שלהם במלוא הדרם מול הנקבות ולהגיד להם בטווסית מדוברת: "תראי! אף אחד לא הצליח לזלול אותי במשך שנה למרות הזנב הענק הזה! אה- הא! אני הכי חזק!" ואז, כדרך הטבע, מי שיש לו יותר גדול מנצח.
הצבי קופץ מול הטורף כדי להראות שהוא חזק במקום לברוח, הלטאה עוצרת את הנשימה כדי להראות מפחידה, והטווס וציפור גן עדן משקיעים בחיזור
בתהליך העיצובי היינו אמורים להפנים את העיקרון ולעצב לפיו. בניגוד לכל מה שלמדנו עד כה כמעצבי אופנה צעירים, בקורס הזה ההשראה אינה ויזואלית אלא עקרונית. ההשראה היא תפיסת עולם.
במהלך המחקר על עיקרון ההכבדה, התחלתי בהתמקדות על ציפורי גן עדן, היצור הזה פשוט מטריף, ואתם חייבים, אבל חייבים! לצפות בהם בלינק הבא:
ציפורי גן העדן נמצאות ביערות עבותים ומבודדים בפפואה ניו גינאה. בחרתי להתמקד ב Superb bird of paradise.
זאת שהופכת לסמיילי שחור פלורסנטי ענקי ומרקד (אמרתי לכם שאתם חייבים לראות את הקליפ כבר?)
בהרבה מקרים ציפורי גן העדן משתמשות בעיקרון ההכבדה כדי להבליט את הצוואר ולמסגר את איזור הפנים שלהן. כמובן שזה גובה מהם הרבה אנרגייה ומאמצים, אבל היי! עשה הכל כדי להרשים את הבחורה שלך חבוב!!
משם הגעתי לאנשי השבטים בפפואה שמשתמשים באותם אלמנטים שהם ראו אצל ציפורי גן העדן ותוך כדי התקשטות מכבידה מיישמים את אותם כללים בדיוק.
אחי... יש לך משהו על הראש...
גם אנחנו מוכנים לשלם מחיר כדי לקבל מעמד בחברה
מצאתי את אותה תופעה בתרבות שגם קצת יותר מוכרת לנו. אצל ראפרים (גם אצל ערסים, אם תרצו).
מוכנים לאמביוולנטיות המקסימה של שרשראות זהב?
מצד אחד.... לצאת מהבית עם 15 קילו זהב מסביב לצוואר זה מסוכן. כי זהב זה יקר. ועלולים לשדוד אותך. מצד שני... ככל שתלך עם שרשראות זהב אקסטרווגנטיות יותר, כך תתפס ע"י החברה כיותר קשוח. יותר משוגע. יותר חזק. ואף אחד לא ירצה להתעסק איתך.
מכאן בעצם הגעתי לנושא שלי,להשראה, שהיא אקסטרווגנזה בתור כוח, והביטוי שלה בשרשראות אקסטרימיות.
ובכל זאת, מעין לוח השראה וצבעוניות בעיקרון ההכבדה
הפריט הראשון הוא פארקה (מעיל גשם) אקסטרווגטי, והוא מגיע מהעולם הספורטיבי וההיפ הופי. שילבתי לכל אורכו שרשרת פרווה (סינטטית) ענקית וכמובן שהוא בצבעוניות עזה שלא ניתן להתעלם ממנה.
הפריט השני הוא שמלת ערב אשר האלמנט המרכזי שבה הוא קשר שרשרת סלטי שעשיתי לו Blow up ובעצם הגדלתי אותו עד כדי כך שהוא הפיס שמחזיק את השמלה כולה. השמלה עשויה מחתיכה אחת בלבד של 15 מטר בד במצטבר ולכן מרכז הכובד שלה הוא השרשרת המוגדלת.
אז חברה... מקווה שתפסתם את העיקרון, וכמובן שנהנתם כמוני :)
XOXO