אז כדי להתחיל להבין את הקשר בין עולם הרוק לעולם האופנה צריך קצת רקע.
יצירת מוזיקה היא אומנם סוג של אומנות, אבל זו היא אומנות נצרכת. המאה הקודמת הייתה עמוסה בשינויים בכל הקשור לאופן שבו אנו צורכים מוזיקה.
בשנות השלושים והארבעים תחנות הרדיו חדלו מלהשמיע מוזיקה חיה באולפן ועברו לשידור מוזיקה באמצעות תקליטי ויניל.
חברות התקליטים נהנו כמובן מתשלומי תמלוגים על השמעות תקליטהם ברדיו, ותחנות הרדיו נהנו מאוטונומיה לגבי קידום מוזיקה והפיכתה לפופולרית עקב היותם המקור היחיד להשמעתה.
בסוף שנות השישים הומצאה הקלטת ושינתה שוב את פני המוזיקה בכך שעכשיו צרכנים יכלו להשמיע מוזיקה "כפוייה", לפי בחירתם, על הסביבה, תופעה שרק התגברה בסוף שנות השבעים באמצעות מכשירי רדיו דאבל קאסט, בום בלאסטרס, או שמיעת מוזיקה בווקמן נייד, שבעצם איפשר הסתגרות והתכנסות בתוך סביבה מוסיקלית אישית.
פירוש הדבר שניתן לצרף מוזיקה למגוון של סיטואציות חברתיות, דבר ששינה את המבנה ואת המשמעות המקובלת שלהן, והשפיע על התרבות ועל ההתנהלות החברתית.
יצירת מוזיקה היא אומנם סוג של אומנות, אבל זו היא אומנות נצרכת. המאה הקודמת הייתה עמוסה בשינויים בכל הקשור לאופן שבו אנו צורכים מוזיקה.
בשנות השלושים והארבעים תחנות הרדיו חדלו מלהשמיע מוזיקה חיה באולפן ועברו לשידור מוזיקה באמצעות תקליטי ויניל.
חברות התקליטים נהנו כמובן מתשלומי תמלוגים על השמעות תקליטהם ברדיו, ותחנות הרדיו נהנו מאוטונומיה לגבי קידום מוזיקה והפיכתה לפופולרית עקב היותם המקור היחיד להשמעתה.
בסוף שנות השישים הומצאה הקלטת ושינתה שוב את פני המוזיקה בכך שעכשיו צרכנים יכלו להשמיע מוזיקה "כפוייה", לפי בחירתם, על הסביבה, תופעה שרק התגברה בסוף שנות השבעים באמצעות מכשירי רדיו דאבל קאסט, בום בלאסטרס, או שמיעת מוזיקה בווקמן נייד, שבעצם איפשר הסתגרות והתכנסות בתוך סביבה מוסיקלית אישית.
פירוש הדבר שניתן לצרף מוזיקה למגוון של סיטואציות חברתיות, דבר ששינה את המבנה ואת המשמעות המקובלת שלהן, והשפיע על התרבות ועל ההתנהלות החברתית.
עד שנות הארבעים הג'אז היה אחד הסגנונות והזרמים במוזיקה הפופולרית וסיפק מקצבים "אפריקניים" עבורה. אך בתקופה זו מוזיקאי ג'אז רבים, רובם ככולם שחורים, חשו אי נוחות מההכתבות המסחריות של המוזיקה הפופולרית. הם החלו לפתח סגנון אישי במוזיקה וחדלו לנגן לפי תיבות קבועות וחוזרות אשר גורמות להנעמת הלחן ומקורן במוזיקה אירופאית.
הם שמו דגש רב על יצירתיות ואומנותיות המשקפות סגנון אישי, תוך כדי שבירת מוסכמות מלודיות שהיו קיימות עד אז.
הג'אז השפיע רבות על הרוק. רוק נבדל מג'אז בכך שאמני הרוק פעלו מלכתחילה בתבניות המוזיקליות המוכרות.
החיפוש של נגני הרוק אחר ייחודיות ואומנותיות נעשה תוך שימוש בדפוסיה של המוזיקה הפופולרית ובמסגרתה ולא כניסיון להתנתק ממנה.
המונח המוכר לכולנו "פופ" הוא בעצם קיצור של המילה "פופולרי" והוא הוטמע בשנות החמישים כאשר המוזיקה הפופולרית כוונה אל צעירים ובני נוער לשם מטרות צריכה. המונח היווה מעין המחשה לקלילות של המוזיקה.
פופ בעצם מהווה קטגוריה כללית ורחבה לקשת של סגנונות, ובתוכם גם הרוק.
הרוק נבדל ממוזיקת הפופ בכך שהוא מקבל על עצמו אוירה רצינית יותר שכוללת תפישה שונה של תרבות, אידיאולוגיה, ותהליכים חברתיים.
המשמעות החברתית עבור קהל המאזינים הייתה גדולה, מאחר שביטאה באופן אותנטי מסרים של סירוב והתנגדות לתרבות הדומיננטית, ולמעשה היוותה כלי ביטוי לחוויותיו של הדור שנולד וגדל לאחר מלחמת העולם השנייה.
עוד דבר שנחמד לדעת הוא את מקור השם רוק'נ'רול. המילה ROLL שגורה בסלנג העממי מאז ימי הביניים ושימושה בשפה מתכוון לסקס. המילה ROCK נכנסה לשימוש כסלנג במאה ה17 וכוונתה היא לשקשק ולזעזע.
המונח Rock and Roll עצמו היה נהוג בקרב מוזיקאים שחורים כבר בסוף שנות העשרים בכדי לתאר - ניחשתם נכון?סגנון ריקוד המדמה תנועת משגל.
נהוג לייחס לשדרן הרדיו אלן פריד את אימוץ המונח "רוקנ'רול" כשם של סגנון מוזיקלי בשנות החמישים.
פריד בעצם עשה מיתוג מחדש לתקליטים שעד אז נקראו 'תקליטי גזע' בעזרת שינוי שמם הגנרי לרוק'נ'רול.
כך בעצם היה קל יותר לשווק מוזיקה צבעונית גם לנוער הלבן.
